כל הפוסטים בהרב ד"ר רונן לוביץ

אין שמחה כהתרת הספקות, כך אומר 'מצודת דוד' (למשלי טו, ל), והמתקפה באיראן התירה ספקות גדולים עבור כל אזרחי ישראל:

במלחמת 'חרבות ברזל' נשמעו ביחידות הקרביות בצה"ל קולות שלא נשמעו זה אלפי שנים – קולות החצוצרות בהן תקעו רבנים צבאיים

פרשת "נשא" מציבה לנגד עיננו שני סוגים של בעלי תפקידים: הלוויים והנשיאים. פתיחת הפרשה מתארת בהרחבה את המפקד של משפחות

ראוי גדעון מאין כמותו שמבצע "מרכבות גדעון" ייקרא על שמו. במלחמת גדעון התקיימה במלואה הבטחת הברכות של פרשתנו 'בחוקותי': "וְרָדְפוּ

יום ל"ג בעומר החל לקבל צביון מיוחד במאה ה-12, בהתבסס על המסורת שביום זה פסקה מיתתם של תלמידי רבי עקיבא.

חז"ל אמרו, כידוע, שנגעים באים על האדם בגלל חטאי לשון הרע, והאמורא ריש לקיש דרש את המילה 'מצורע' כראשי תיבות

התרוממות הנפש והשמחה של התחלת העבודה במשכן התנפצו עם מות בני אהרון בהקריבם אש זרה, ההתלהבות התחלפה בעצבות, והאופוריה הייתה

האירוע המכונן בו עלה הלל לגדולה, והתמנה לעמוד בראש חכמי ישראל, התרחש לדברי חז"ל בערב פסח שחל בשבת. הלל הגיע

שני סוגים של מנהיגים שעלולים לשגות ולחטוא מוזכרים בפרשת "ויקרא". האחד הוא המנהיג הדתי-רוחני, הכהן הגדול, ועליו נאמר: "אִם הַכֹּהֵן

מלאכת המשכן הסתימה "כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה'," ומשה ממעשה עמו התבשם. הוא ברך על המוגמר וכה אמר: "יהי רצון שתשרה שכינה