"השאיפה אל הדר הנצח מוחה דמעה": מאברהם ושרה לחללים השבים
פרשת מותה של שרה אמנו וקבורתה, פוגשת אותנו בימים בהם לבבות אזרחי ישראל ממוקדים במאמצים להשבתם של כל החטופים החללים
פרשת מותה של שרה אמנו וקבורתה, פוגשת אותנו בימים בהם לבבות אזרחי ישראל ממוקדים במאמצים להשבתם של כל החטופים החללים
אברהם אבינו נחקק במסורת ישראל כמופת מובהק ביותר של איש חסד. זאת בראש ובראשונה לאור הכנסת האורחים המופלאה שפותחת את
אחד היה אברהם, ועל דמותו ומעשיו נכתבו ספרים רבים. להלן אסכם חמישה יסודות שהניח, והם רמוזים בשמו בראשי תיבות. א'
בעת כל האנושות הגדישה את הסאה בחטאים חמורים, נח היה צדיק תמים מדהים. הוא התבדל מסביבתו, שמר על תומתו ועשה
הסוכה נקראת "סוכת שלום", ואפילו שלומית בשיר הידוע של נעמי שמר בונה "סוכת שלום". המקור לביטוי זה הוא בתפילת ערבית
תפילותינו בראש השנה לא עוסקות בעצמנו, כביום כיפור, אלא מתמקדות בהמלכת ה' על העולם כולו ובשאיפה "לתקן עולם במלכות ש-די".
עניין גדול ביותר עשו חז"ל ממצוות הביכורים שפותחת את פרשתנו. ראשית, הם אמרו על "'בראשית ברא' – בזכות ביכורים שנקראו
אחת מ-74 המצוות בפרשה עשויה להיות רלבנטית במיוחד למגויסים למילואים, וזו המצווה לפטור משירות צבאי אנשים שזה מקרוב באו בברית
בעלי התפקידים הבכירים בשירות הציבורי תופסים מקום מרכזי בפרשתנו, וראשי התיבות שלהם משכ"ן: מלך, שופט/שוטר, כהן, נביא. כשהם פועלים באופן
המושגים שמיעה וראייה ממלאים תפקידים חשובים בעולם היהדות, כאשר במקרים מסוימים המושג המרכזי הוא שמיעה ובמקרים אחרים ראייה. הפועל "לשמוע"