כל הפוסטים בהרב ד"ר שלום שרון

לפני מספר שבועות פרסמתי טור שעורר לא מעט תגובות. אחד הרבנים שאני מעריך מאוד התקשר אליי בעקבותיו. הוא שיתף בדברים

בקהילת ביתא ישראל באתיופיה הקסים, המנהיגים הרוחניים, לא אמרו "נעלה לירושלים", אלא דווקא: "נֵרֵד לירושלים". גם הבקשה הידועה של יהודים

בדרך חזרה מארה"ב, לפני מספר שנים, אירע מקרה בטיסת "אל על" שהדהים אותי. התיישבתי במקומי, כשלפתע ניגש אליי אדם דתי

יש אמירה שאנשים אופטימיים נחשבים לפעמים ל"נמוכים", כי הם רואים רק את חצי הכוס המלאה. אך החכמה האמיתית היא להסתכל

השבת שלפני פסח נקראת "שבת הגדול" על שם הנס שאירע בה. השבת שלפני תשעה באב מכונה "שבת חזון", על שם

בקהילת יהודי אתיופיה, שלושה ימים לפני פסח נהגו לאכול רק חומוס קלוי, "כדי שלא ניכנס לפסח עם דברי חמץ במעיים",

סבי אהב במיוחד את פסוקי הנביא יחזקאל, בפרקים ל״ה-ל״ו, ובפרט את חזון העצמות היבשות. פעמים רבות היה מצטט: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם

הרקע לטור הזה הוא שיחה שקיימתי עם חבר קרוב מקנדה, שסיפר לי עד כמה הוא מוטרד ממה שקורה בארץ ובעולם

אני עדיין במחשבות על חג הפורים ומצוותיו. הרבה שאלות עולות על המעברים שבין כאב לשמחה, בין זיכרון לשכחה, ומערבולת רגשית

במסורת יהודי אתיופיה, הלידה הייתה תהליך טבעי שהתבצע בסביבה הביתית, תוך שמירה על טקסיות וכבוד למעמד. בבית הוכן מקום מיוחד