כל הפוסטים בהרב ד"ר שלום שרון

בלימוד האחרון שלנו בבית המדרש, בקריה האקדמית אונו, שאל אחד הקסים בגיחוך ובחצי חיוך: "מה הדבר הזה שיש בבית כנסת

אנו חיים בתקופה שבה נדמה כי קדושת המילים הולכת ונשחקת. המילים גדולות, אך לא תמיד עומדות במבחן המציאות. די להביט

אף שכתבתי בעבר בעלון זה על מנהגי יהודי אתיופיה בימי בין המצרים, בימים האחרונים נשאלתי שוב ושוב: כיצד נתפס חורבן

אחת התגובות שקיבלתי על הטור האחרון עסקה בשאלה האם יהודי אתיופיה אכלו מאכל חם בשבת. לטענת הכותב (הרב ס.א) האמירה

בשבוע שעבר עסקתי בטור זה בשאלה מדוע במסורת הרבנית אין אומרים תחנון בשבת, בעוד במסורת יהדות אתיופיה דווקא כן. הצעתי

בטור הקודם הצעתי כי דווקא המסורת המקראית שהשתמרה ביהדות אתיופיה עשויה להציע זווית חדשה להתמודדות עם מצוקה נפשית עמוקה של

חוקר קרוב, קולגה לעבודה בקריה האקדמית אונו, אמר לי לאחרונה משהו שלא עזב אותי. הוא אמר: "תקשיב, הופתעתי מאוד לראות

באחד ממאמריי כתבתי כי יש להיזהר מלהפוך את חג הסיגד ל"חג האינג'רה" בלבד, כלומר לרוקן אותו ממשמעותו העמוקה ולהעמידו על

פורים הוא חג מבלבל ומסקרן כאחד. מצוות היום שתייה עד דלא ידע, משתה ושמחה, ומחיית המן בקריאת המגילה משדרים לכאורה