כל הפוסטים בפרופ' אביעד הכהן

ליל הסדר משמש כקורס מבוא, ואם תרצו – קורס חובה – באחווה ובסולידריות יהודית. הוא מלמד אותנו שאיננו יכולים ליהנות

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". וגם כאילו הוא יצא ממנהרות חמאס בעזה. מוכה

באירוע צנוע בירושלים צוין יום הגיעו של הרב דניאל (דני) יוסף אפשטיין לגבורות. שמו אינו אומר הרבה לחלק מהציבור, בין

הקהילה הייתה לאחד מסממני ההיכר הבולטים ביותר של היהודים בכל ארצות פזוריהם. היהודי מעולם לא ראה כדמות מופת או דגם

הרמטכ"ל החדש נכנס לתפקידו מלא עזוז וגבורה, כראוי וכנכון. פקודת היום שפרסם לרגל תחילת כהונתו, מבטאת רוח לחימה התקפית במלוא

בעידן המלחמה המודרנית בת ימינו, שבה מתנהלים הקרבות לא רק ב"שדה" – ביבשה, באוויר ובים – באמצעות כוחות שריון, צנחנים

  בספר פרקי חייו שראה אור לאחרונה ("למען אחיי ורעיי", הוצאת מודן), מתאר אמו"ר שיחי', הרב מנחם הכהן, אחת משיחותיו

חיוך אחד של חטופה משוחררת שווה יותר מאלף מילים. אבל השמחה והתקווה מהולים בעצב. ובדאגה. לצידם, מלווה אותנו ציפייה דרוכה,

"כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". תיאור "הפתרון הסופי" של פרעה במצרים מעורר חלחלה. כמו האויבים שקמו עלינו לכלותנו גם בדורות

הגענו לשלב הסיכומים. פרשת ויחי חותמת את ספר בראשית, הוא "ספר הישר" – ספרם של אבות האומה, שנקראו 'ישרים', ואת