כל הפוסטים בעקב
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה
הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון במשך שמונה שנים זכיתי ללמוד וללמד תורת ארץ ישראל בישיבת ההסדר נווה דקלים
ולדבקה בו
המסכת הגדולה של מצוות התורה מורכבת מרבבות פרטים ופרטי פרטים. אך מעל כולם חופפים אותם "כללים גדולים" שמאצילים מרוחם ותוכנם
היכן מת אהרן?
הרב אהרון בק ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון הפעם נעסוק בעניין פרשני. בפרשתנו מתעוררת אחת הבעיות הקשות – אם לא
תיעל האנרגיות
פרשת השבוע שלנו מזהירה מפני שני מצבים של סכנת שכחת א-לוהים. ישנו מצב אחד, בו המציאות כל קשה ומפחידה עד
בתהי"ד הרבניים
בתי הדין הרבניים עומדים במשך אלפי שנים בשערי העם היהודי וקובעים כיצד יבוא המתגייר בשער היהדות. הם המעצבים את קדושת
הקשיית עורף – בריחה ממפגש
לאחר שמשה רבינו מגלה לעם ישראל 'מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ' [דברים י יב], הוא מוסיף עוד ציווי כפול –
איזו מצווה שווה יותר?
פרשתנו פותחת בפסוק "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה". אם משמעות המילה "עקב" בפרשה היא "אם", דהיינו הבעת תנאי, למה
אבי יתומים ודיין אלמנות ואוהב גר
בעולמה של מורשת ישראל הכירו בחשיבות השֵם כמעשה מהותי, לא רק טכני-שימושי, למן ימי בראשית. המקרא רצוף מדרשי שֵמות המבקשים
המן והאמונה
המן נזכר בפרשתנו כחלק מסיפור תקופת החיים במדבר. תיאור המן נעשה בדרך לא מחמיאה: "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן". המן