כל הפוסטים בפרופ' משה הלינגר

תולדות הגיור בישראל – תקופה רביעית: תקופת הראשונים-סוגיית מניעי המתגייר (סיום) ותקופה חמישית-תקופת האחרונים (פתיחה): לקראת סיום דיוננו בתקופת הראשונים

בטורים האחרונים ראינו את שיטת הרמב"ם והריטב"א הקובעים שקבלת המצוות אינה מעכבת בגיור. אולם, כפי שמציין הרב אמסלם, יש ראשונים

תולדות הגיור בישראל-תקופה רביעית: תקופת הראשונים   העמדה המרכזית בהלכה שקבלת מצוות אינה מעכבת, עולה מהרמב"ם בהלכות איסורי ביאה. הרמב"ם

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) הנושא האחרון שבו נעסוק בגישות של חז"ל בסוגיית הגיור, הוא מניעי המתגייר. על

מודיעים לגר הבא להתגייר מקצת המצוות, שתהיה לו אפשרות לא להתגייר אם יחליט שזה עול גדול מדי תולדות הגיור בישראל-תקופה

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) המקור התלמודי הידוע שבו מוצגים התנאים הנדרשים מהמתגייר על ידי בית הדין מופיע

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): גישות מחקריות בנושא קבלת המצוות ומניעי המתגייר לאור ההלכה בעולמם של חז"ל בנוסף

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): הדרישות ההלכתיות מהמתגיירים כדי להפוך ליהודים א'-גיור, טבילה, בית דין בשלהי הבית השני,

יש כאן רגש נחיתות של היהודי לעומת הגר שבחר מיוזמתו להיות יהודי, וגם לא אחת הוא דווקא מקפיד יותר במצוות

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית: גישתם של חז"ל (סוף המאה הראשונה ועד המאה השביעית לספירה) לגיור בגיליון הקודם עסקנו בתקופת שלהי