כל הפוסטים במרדכי גרנביץ

לא משנה מה קורה לך, אל תפסיק להיות קרוב וקשור לאנשים שאתה מכיר, לקרובים שלך, אפילו אם אתה מרגיש שאתה

אם אני מבקש תוכן וחיים פנימיים במקומות כאלה ואחרים – שלא תמיד למדו עליהם בישיבה, זה מבהיל אותי? או שאני

אלו לא המילים אלא המפגש, אנחנו מרגישים אם מישהו מעורר בנו אמון, אם מישהו נוגע בלב שלנו פעם ישבתי עם

שמחה היא בחירה. זה לא איזה מצב נתון ש"יגיע" כשהוא יחליט להגיע מי שלא היה באומן בימי ראש השנה יתקשה

לפעמים שאלה קטנה מסתירה מאחוריה סיפור שלם, לפעמים פניה פשוטה וכמעט טכנית – באה מקרבו של לב שבור לפני תקופה

אולי מתישהו יש איזה בום. הבנה שתקשרנו עם מציאות מומצאת. שהשקענו זמן ואנרגיה על משחק ותעתוע וזה היה נראה כל

מערכות היחסים שלנו, תמיד לב פועם בהן? הורות, זוגיות, תפילה, חברות. הן אף פעם לא מתות? כשהגיע בנו לגיל חינוך

רווקים חולמים על זוגיות. אבל כשזה מגיע וכביכול אפשר לסמן וי על המטרה, זה בדיוק הפוך, רק עכשיו מתחילה הדרך

מתוך מאתיים עניינים שטורדים את מנוחתי, "כאן ועכשיו" יש רק ענין אחד שאני באמת יכול להיות בו – אז למה

כעבור עשר שנים יחד: הוא מנפנף מעל מנגל עם החברים, ורק בפעם השביעית, הוא לבסוף עונה לה: "זה דחוף? אני