כל הפוסטים במרדכי (מוטי) מרמורשטיין

"כי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ

השורות הבאות נכתבות בשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי צה"ל וחללי פעולות האיבה ויום העצמאות שלאחריו.

מאז מהפך 1977, מתהלך השמאל הישראלי בתחושה כי גנבו לו את המדינה, תחושה המגיעה לשיאה בימים אלה. את ההתרפקות הנוסטלגית

השבוע מלאו ארבע שנים ללכתו מעימנו של יורם טהרלב. בלמעלה מאלף שירים העשיר יורם טהרלב את אוצר הזמר העברי, והם

צפיתי לאחרונה בסרט "הסיכוי להינצל", העוסק בדמותו של הזמר אביתר בנאי. קשה לי להפריז בעוצמת השפעתו של הסרט עליי, בכובד

תפיסת העולם הציונית דתית נתונה לאורך כל הדרך בין הפטיש החילוני לבין הסדן החרדי. הציונות הדתית רואה את הפתיחות להשכלה

ביום שבו מונח לפניכם הגיליון הנוכחי, יום כ' בטבת, הלך לעולמו לפני 822 שנים (1204) הרמב"ם, האיש שעליו נאמר "ממשה

אנו נמצאים היום בפתחו של צום עשרה בטבת, צום שהוכרז לציון יום תחילת המצור על ירושלים, שהביא בסופו של דבר

קשה שלא לתת את הלב לעובדה שששת סדרי המשנה אינם כוללים מסכת חנוכה. עובדה תמוהה זו היא ללא ספק לא