כל הפוסטים במשפטים

בימים אלה, ללא רעש וצלצולים, פרש מכהונתו השופט ניל הנדל, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון. הפרישה עברה כמעט בשקט, מתחת

פרשת משפטים עמוסה בעניינים של משפט; במצוות ובדינים מעולם המשפט העברי. הפרשה היא המשך ישיר למעמד מתן תורה, וקבלת עשרת

המשך קורות ישראל במדבר גורם לתהות על מידת כוונתם ב"נעשה ונשמע" תגובת ישראל "נעשה ונשמע" מופיעה בתיאור מעמד ברית סיני

הסימן פותח את הלכות רפואה בשולחן ערוך כך: "נתנה רשות לרופא לרפאות, ומצוה היא" (יו"ד של"ו סעי' א'). מקורה של

שתי מצוות מוזכרות בפרשתנו בסמיכות ובאופן תמציתי: השמיטה והשבת. נתמקד תחילה במצוות השמיטה: "וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת

ברבות השנים רבו המקרים שבהם חרגה הביקורת על בית המשפט ושופטיו מגבולות המותר השמעת ביקורת היא מנשמת אפו של חופש

מבחני הזמן מאתגרים את האדם מול הנאמנות והמחויבות של הברית הנצחית, ולא תמיד בהצלחה נפש האדם מורכבת ויש בה ניגודים

  כיצד יש להתייחס למשפט שעוסק בעובד מדינה שמואשם בעבירות על חוקי מדינת ישראל? הדיון בשאלה האם ראוי שתיעשה עסקת

  דווקא ברגעים האלה כש"אין יותר מה להפסיד" האדם נבחן – את מי הוא עובד? בפרשה שלנו נזכר דין עבד

התורה הייתה ערה גם למחיר הכבד שעלול להיות להלוואה "אם כסף תלוה את עמי. רבי ישמעאל אומר כל אם ואם