כל הפוסטים בקורח

שכונה שחרורו של מנהל שיפא ממעצרו חשף בפעם המי-יודע-כמה שמנהיגי המדינה עוד לא הפנימו שיש פה מדינה לנהל. לפי התנהלותם,

היום, כשמכל עבר מנסים למשוך אותנו להצטרף לקבוצות, השפעות, הפגנות – כולן יפות ונכונות וצודקות, המילים "כל עדתו" יכולות להיות

קוֹנְסִילְיוּם היא הִתייעצות, בּעיקר של חֶבר רופאים, בּעִניַין החולֶה או של מִשפְּטָנים בּעִניין מסוּבּך- במצבים רפואיים מורכבים, או בעיה רפואית

כל אדם נושא באחריות לגבי חייו שלו, ולא תמיד יהיה עליו לשלם על מחדלים ועוולות שעושה הציבור שאליו הוא משתייך

בשעה שגלי השנאה שוטפים את הרחובות נוכל לחדש את החוזה החברתי רק באמצעות מפגשים ושיח משותף לאחר שהאדמה בלעה את

כיצד ניתן לעודד תרבות של מחלוקת תוך שדואגים שתהיה לשם שמיים? מחלוקתו של קורח מוזכרת בפרק ה' במסכת אבות: "כל

השולחן ערוך פסק, שאם הזמן קצר ויש חשש שיעבור זמן המנחה – יש להתפלל חזרת הש"ץ בנוסח מקוצר בפרשת השבוע

"פרשה זו יפה נדרשת" בכל בית ובכל בית כנסת, במיוחד בימים של סערות חקיקה כשבכל מוצ"ש מפגינים בשקיקה. שני הצדדים

חז"ל ראו באש המחלוקת את השבר הגדול ביותר שיכול להיות בעם ישראל "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ

חייבים לדייק כשאנו עוסקים בתגובות ובאמירות, בכך שאין אנו מטילים אחריות או אשמה על מי שלא נכון לעשות זאת כלפיו