כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

הנרטיב המכונן את החוק החברתי בתורה הוא האחווה. סיפורו של עם ישראל הוא מראשיתו סיפור של משפחה. תודעה זו גוזרת

כל אדם מישראל הוא אח לאדם אחר, ויחס זו הוא שמעצב את חוקי התורה השונים התורה איננה מתחילה במתן תורה

עם שיבתנו לארץ וכינונה של מדינת ישראל, העולם הבא איננו יכול להמשיך לשמש כתכלית של קיומנו הדתי כששואלים אדם דתי

במקום ה'סטטוס קוו' על אנשי הדת לבחון כיצד אנו מבטאים את זהותנו היהודית ברשימות שפרסמתי בחודשיים האחרונים, ניסיתי להציב את

  "איך נוכל לצפות לרגלו של המשיח, להעמיד עלינו מלך להיות הממלכה לו ולזרעו אחריו כל הימים, אחרי כי כל

  הנוהג במדינת ישראל, של שלטון הפוליטיקה בדת, מנוגד לאופן שבו עם ישראל לאורך הדורות האם מדינה יהודית יכולה להיות

כדי שהדת והמדינה יוכלו לשלב ידיים ויממשו את הפוטנציאל שהעידן המיוחד שבו אנו חיים מזמן לנו, יש להבין אל נכון

לאחוז. להודות ולהלל על ההזדמנות שקיבלנו, ולחשוב כל העת כיצד אנו מממשים אותה מלחמת ששת הימים חוללה מפנה ביחסה של

יחס קדושה למוסדות ממלכתיים, לשלטון ובעלי שררה, לכלי נשק ולמדי צבא, זהו דבר המנוגד לרוחה של תורת ישראל בחתך כללי,