הכח של העם היהודי
הצביון הרוחני של האומה נשמר גם בשעות הקשות ביותר בפרשה מתאר משה את מעלותיה של ארץ ישראל וסגולותיה. לאחר תיאור
כל הפוסטים של נהוראי מאיר (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)
הדוגמא האישית של משה
משה מבקש ללמד את העם שיש ערך גם בעשיית מעשה שיקבל תוקף רק בעתיד ספר דברים כולו מכיל את הנאום
קריאה לשלום קודמת
אם הקב"ה הקשיב וקיבל את דבריו של משה, קל וחומר למנהיגות בשר ודם שחייבת להיות קשובה לקול אזרחיה לאחר שישראל
שלא לעורר חשד, אפילו
מחויבות האדם לערכים המוחלטים שהוא דוגל בהם וכמובן לערכי התורה וההלכה קודמת לנשיאת החן בעיני החברה בקשתם של בני גד
מנהיגים גדולים דואגים למחליפים
אחד מתפקידיו של המנהיג הוא יכולתו לתכנן את פרישתו מהתפקיד, ולהכין יורש שייקח את המושכות עשרות פסוקים בתורה פותחים בפנייה
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
לא לחינם לא ויתרה המסורת היהודית על אמירת הפסוק "מה טובו אהליך" בסדר רב עמרם גאון שהוא הבסיס הקדום לסידור
לא בוכים על מרים?
עם מותו של אהרן ירד אבל כבד על העם. אולם, בעוד שעל אהרון נאמר: "וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל
מסירותו של אהרון הכהן
גם לאחר שהאדמה בלעה את קורח ועדתו והאש שרפה את 250 מקטירי הקטורת, המשיך העם להתלונן- "אתם המיתם את העם".
זהירות מדימוי עצמי נמוך
כאשר חזרו עשרת המרגלים מהשליחות שהטיל עליהם משה, הם תיארו את אשר ראו בצבעים עזים וחדים. אחד התיאורים עוסק ברפלקציה,
מנהיגות היא לא הורות
כבר בתחילת הדרך מגלה משה סימנים של משבר, והגעה לקצה סף הסיבולת. מרוב צער ותסכול הוא פונה להקב"ה בניסוח מרגש