כל הפוסטים של פרופ' זהר עמר (אוניברסיטה בר-אילן, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אתר 'קדמוניות הטבע והריאליה בישראל')

חוקרים אחדים עמדו על שמות חלק מהמושבות החדשות ששימרו על שמות מקומות בארץ כנען הנזכרים במקרא בפרשתנו מובאת ההבטחה למיגור

השלו המקראי מזוהה ללא ספק עם העוף הידוע בשם זה בימינו (Coturnix coturnix) והוא נפוץ כמעט בכל העולם הישן. לשלו מסורת

"וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ" (במדבר ד, ו). התחש נזכר בתורה שלוש עשרה פעמים, כמין של עור ששימש כסוי עליון (שמות

מצות שמיטת הארץ מופיעה כמה פעמים בתורה וגם בפרשתנו: "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (ויקרא כה, ב). טעמים רבים נתנו לפשר

"וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת-פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל-פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ

הארבה נחשב לאחד מפגעי הטבע הקשים בעת העתיקה עד שמוגר באזורנו במחצית המאה העשרים. תיאורים רבים מעידים על הקונפליקט שהיו

הלבונה היא סממן הקטורת העיקרי והשכיח בעבודת ה' במשכן ובמקדש. היא מהווה מרכיב יחיד כתוספת ביחד עם שמן, כמעט לכל