כל הפוסטים בשלום שרון

בדרך כלל, מקובל לחשוב שבני ישראל פנו לצפון-מזרח בנדודיהם במדבר, ומשם התחילו את מסעם של 40 שנה בחצי האי סיני.

באמצעות התיאולוגיה המקראית דרך יהדות אתיופיה, הדגשתי בעבר את המהפכה של המקרא ברעיון האמונה המונותאיסטית – האמונה באל אחד. במובן

בתוך כל השבוע המטלטל שעברנו, נתקלתי במראה מטלטל נוסף: אֵם ממוצא מזרחי זועקת מכאב מול חברי הכנסת בוועדה על אפליית

את השיר "תמיד אוהב אותי" שמעתי לראשונה מבני, שלא הפסיק לשיר אותו בכל מקום – בבית, בדרך לבית הספר ואפילו

חג החנוכה הוא חג בתר מקראי, ובשל כך יהודי אתיופיה לא אמורים להכיר אותו. האם הם הכירו אותו? שאלה נוספת:

בשנים האחרונות אני יותר ויותר נפגש עם תופעה של משפחות שבונות בתים מעוצבים, מפוארים וגדולים. קצת שונה ממה שהיה בעבר,

משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, העלה האשמות חמורות כנגד מדינת ישראל וצה"ל, באומרו כי "צה"ל מבצע 'טיהור אתני

מאז אירועי 7 באוקטובר, השיח בחברה הישראלית נצבע בגוונים של כאב, פחד ולעיתים אף שנאה. אבל נראה לי שהמתח בין

בהשוואה בין נח לאברהם, הרב יהודה עמיטל זצ"ל נהג לתאר לנו את נח כ"צדיק בפרווה" – כלומר, צדיק ששמר על

אמר רבי עקיבא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – זה כלל גדול בתורה". מדוע בחר רבי עקיבא דווקא במצווה זו מכל שאר