כל הפוסטים ברונן לוביץ

פרשת 'ראה' מכילה מעברים חדים בין מצוות מנוגדות באופיין, אשר ניתן לחלקן לשלושה חלקים: הראשון – התמודדות עם ההשפעות השליליות

פרשתנו, שנקראת תמיד לפני חג מתן תורה, מזכירה לנו את העובדה שהתורה ניתנה במדבר. חז"ל הוסיפו וציינו כי "בשלושה דברים

כבר בתחילת המערכה הצבאית הנוכחית הכריז השר בני גנץ כי "זוהי מלחמת הקוממיות השנייה שלנו, ואנחנו ננצח בה". כינוי זה

לו הכיר התובע בבית הדין בהאג את אמרותיו של רשב"י, שיום ההילולה שלו במוצ"ש הקרוב, היה בוודאי משלב כמה מהן

ימי ספירת העומר שמופיעים במרכז פרשתנו היו אמורים להיות ימי שמחה והכנה לקראת חג מתן תורה, אולם במרוצת הדורות הם

בשנים כתיקונן, אנו מדגישים בעת לימוד פרשת 'קדושים' שהקדושה אליה אנו שואפים היא קידוש ה' בחיים ולא במוות. בשנים כתיקונן

צילה הקודר של השואה מרחף מעל שמי המדינה, כפי שלא היה מאז הקמתה. מייד לאחר שמחת תורה פרחו הדימויים של

בכל דור ודור חייב כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מעוטף עזה ומקריית שמונה. בכל מקום ומקום חייב

פרשת 'תזריע' ממקדת את תשומת הלב של דרשני התורה בחטאי הלשון, וזאת בהתבסס על דבריהם הידועים של חז"ל שלפיהם הנגעים

התורה קבעה כללים ברורים לזיהוי טומאה או טהרה בבהמות ובדגים, אולם לגבי העופות כתבה רק שמות של עופות שאסורים באכילה.