כל הפוסטים בפרופ' אבי וינרוט

"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה". רש"י מבאר את המונח "עֵקֶב" כמכוון למילה "עָקֵב", והפסוק בא לומר כי אם בני

משה מתחנן שהקב"ה יאפשר לו להיכנס לארץ ואומר (דברים ג', כ"ג): "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמֹור". המילה 'לאמור' תמוהה,

ספר דברים פותח במילים "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל… ככל אשר ציווה ה' אותו". במדרש (בראשית רבה

וינרוטנדר יש לקיים. הכתוב אומר (במדבר ל', ג') "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה". רש"י מבאר: "לא יחל דברו

המלאך ניצב בדרכו של בלעם. האתון ראתה את המלאך וסטתה מדרכה, אך בלעם לא ראה את המלאך והיכה את האתון.

"ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים, המן הסלע הזה נוציא לכם מים. וירם

"וייקח קורח". מה לקח? חז"ל אומרים (במדבר רבה י"ח, ג'), כי קורח לקח ציצית ומזוזה כאמצעי המחשה ואמר למשה: טלית

בעקבות חטא המרגלים, ביקש הקב"ה לכלות את עם ישראל. משה הביא לביטול הגזירה בטענתו (במדבר י"ד, ט"ו-ט"ז) "ואמרו הגויים אשר

המן הוא תופעה ניסית מדהימה. על אף זאת, התעוררה טרוניה ונאמר (במדבר פרק יא, ד'-ה'): "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה,

בפרשת 'נשא' מובא עניינה של אישה שבעלה קינא לה שלא תיסתר עם איש אחר, והיא בכל זאת הייתה עימו במקום