פמיניזם והלכה-לט': מעמד האישה בהלכה-סוגיות מרכזיות: נשים במרחב הציבורי- 4: עדות נשים (המשך ג')
בסיום הטור הקודם ראינו כי בקרב פוסקים אשכנזים (בגרמניה ובצרפת) מתקופת הראשונים (המאות ה-15- 11) הייתה מגמה של הרחבת האפשרות
בסיום הטור הקודם ראינו כי בקרב פוסקים אשכנזים (בגרמניה ובצרפת) מתקופת הראשונים (המאות ה-15- 11) הייתה מגמה של הרחבת האפשרות
תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) הנושא האחרון שבו נעסוק בגישות של חז"ל בסוגיית הגיור, הוא מניעי המתגייר. על
אתגר הגיור ז': תולדות הגיור בישראל-תקופת המקרא, המשך בסיום הטור הקודם, עסקנו בדמיון ובשוני שבין ה"גר" לבין ה"אזרח" במקרא. כאמור,
במערכת פוליטית ומשפטית אזרחית דמוקרטית, משמעות שלטון החוק היא בשני מימדים: המימד הסמכותי הכפייתי והמימד החינוכי הנורמטיבי. אזרח שומר חוק
לפני שני גיליונות עסקנו בעמדה לפיה מינוי המלך הוא מצוות עשה מהתורה. המייצג המובהק של הגישה המלוכנית הוא, כפי שראינו,
כפי שראינו בגיליון הקודם, מתוך פשט הכתובים עולה כי פרשת המלך (דברים, יז:יד-כ), אינה מחייבת את מינוי המלך, אלא תולה
כאמור בגיליון הקודם, הסוגיה הראשונה שבה יש לדון כאשר עוסקים במפגש שבין יהדות ודמוקרטיה, היא סוגית הממשל הראוי (הרובד הראשון
אחד העקרונות הדמוקרטיים המרכזיים הוא שלטון החוק. עצם הצורך בציות לשלטון החוק אינו ייחודי למשטר הדמוקרטי. ללא חוק, אין כל
אחד היסודות החשובים במשפט העברי הוא המנהג. ניתוח היסטורי אנתרופולוגי של חברות שונות מצביע על מרכזיותו של המנהג השבטי או
ד"ר משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה בר אילן והמכון ע"ש שוורץ, בית מורשה ירושלים "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן