כל הפוסטים בפכטר

לדעת הרמב"ם זהות יהודית נקבעת בראש ובראשונה על בסיס יסודות האמונה, ואילו קיום המצוות הוא קומה נוספת מעליהם כבר גדולים

שני הלוחות יכולים לבטא גם את שתי הרגליים שעליהן מושתתת היהדות. דבר הניצב של שתי רגליים קיומו יציב ברשימה הקודמת

  יש לתרגם את ההלכה הנוגעת לגרים למציאות המיוחדת של ימינו ברשימה הקודמת הזכרנו את סיפור יציאת מצרים, כנרטיב המכונן

במקום ה'סטטוס קוו' על אנשי הדת לבחון כיצד אנו מבטאים את זהותנו היהודית ברשימות שפרסמתי בחודשיים האחרונים, ניסיתי להציב את

  חשיבות מיוחדת נודעה לתפילה בציבור. על אף שיכול אדם להתפלל ביחיד, קבעה ההלכה ש"תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו

נער הייתי וטרם זקנתי, ובכל זאת, בכל עשרות המקומות שהתפללתי בימי חיי, ומבין כל אלפי המתפללים שראיתי, מעודי לא פגשתי

"יראה לי לומר בזה ש[…]לא קיים המצוה כתיקונה אם לא ידע כוונת מצות הסוכה כפי פשטה". במלים אלה פותח ר'

הוידוי הוא אולי התוספת המשמעותית ביותר לתפילות יום הכיפורים. מתחילים לומר אותו כבר במנחה של ערב יום הכיפורים וממשיכים לומר

מפרופ' ישעיהו ליבוביץ' למדנו שלא פחות חשוב מהשאלה שנשאלת הוא הניסוח שלה. פעמים רבות, כשהיה פרופ' ליבוביץ' נשאל שאלה בנושא

חכמים למדו שברית מילה דוחה שבת. הם דרשו את הפסוק "וביום השמיני ימול בשר ערלתו – ואפילו בשבת" (בבלי שבת