כל הפוסטים בהרב ד"ר שלום שרון

תמיד עמדתי משתומם לנוכח עוצמתה של אמי – אישה חרוצה, מלאת הומור וחכמת חיים. היא האמינה שלחייה יש משמעות עצמית,

אישה בצרפת נאנסה על ידי גבר זר. היא הגיעה למשטרה, ובזמן שניסתה לתאר את האנס, היה ברור לפי תיאוריה שמדובר

בימים האחרונים נשאלתי לא פעם: מה היה המנהג של יהודי אתיופיה בימי בין המצרים? שאלה זו מעלה נושא רחב ועמוק

כמו רבים, גם אני נקראתי למילואים ב-7 באוקטובר. אך לא לשדה הקרב הפיזי אלא לזירה אחרת – כקצין ביחידת מודיעי

אחד התנאים קובע כי "הקורא בספרים החיצוניים, אין לו חלק לעולם הבא". אמירה זו מעוררת שאלה כפולה: מהם אותם ספרים

בעקבות הטור האחרון, קיבלתי תגובות רבות. אחת מהן הגיעה מחבר יקר, רב, שביקש להישאר בעילום שם. הוא כתב: "אהבתי את

כאשר אנו עדים לתגובות מהעולם סביב אירועי עזה, עולה שאלה כואבת: כיצד אנשים טובים, חכמים, הדוגלים בזכויות אדם מתקשים להבין

בשבת האחרונה התארחתי באחת הקהילות היהודיות בארה"ב, קהילה מדהימה. המעבר מקהילה לקהילה וממדינה למדינה ברחבי ארה"ב, מגלה עד כמה שונה

לפני מספר שבועות פרסמתי טור שעורר לא מעט תגובות. אחד הרבנים שאני מעריך מאוד התקשר אליי בעקבותיו. הוא שיתף בדברים

בקהילת ביתא ישראל באתיופיה הקסים, המנהיגים הרוחניים, לא אמרו "נעלה לירושלים", אלא דווקא: "נֵרֵד לירושלים". גם הבקשה הידועה של יהודים