כל הפוסטים בשלום שרון

אהרון כהן ז"ל, איש חינוך דגול ומנהל אולפנת עמליה בירושלים, סיפר סיפור מטלטל: "יפה (עולה חדשה מאתיופיה) הגיעה אליי נסערת:

כיצד התיאולוגיה של יהדות אתיופיה מבינה את מהותו של עמלק, ומה הופך אותו לדמות כה שנואה על הא-ל? חז"ל קבעו

כאשר שואלים באתיופיה "מה שלומך?" נהוג לענות במילה אחת: "אלנה" (ALENE) באמהרית ו-"אלנה" (ALENA) בטיגרית, שמשמעותה "אני פה". מה עומק

"הר והר אינם מזדמנים, מה שאין כן אדם ואדם" (לייבל טויבש). ככל הנראה, פירושו הוא ששני הרים הם אובייקטים דוממים

בספרו 'על ברכי אבות', כותב יורם טהרלב על חמישה יהודים ששינו את העולם: "נהגו לומר כי חמישה יהודים, שכל אחד

בדרך כלל, מקובל לחשוב שבני ישראל פנו לצפון-מזרח בנדודיהם במדבר, ומשם התחילו את מסעם של 40 שנה בחצי האי סיני.

באמצעות התיאולוגיה המקראית דרך יהדות אתיופיה, הדגשתי בעבר את המהפכה של המקרא ברעיון האמונה המונותאיסטית – האמונה באל אחד. במובן

בתוך כל השבוע המטלטל שעברנו, נתקלתי במראה מטלטל נוסף: אֵם ממוצא מזרחי זועקת מכאב מול חברי הכנסת בוועדה על אפליית

את השיר "תמיד אוהב אותי" שמעתי לראשונה מבני, שלא הפסיק לשיר אותו בכל מקום – בבית, בדרך לבית הספר ואפילו

חג החנוכה הוא חג בתר מקראי, ובשל כך יהודי אתיופיה לא אמורים להכיר אותו. האם הם הכירו אותו? שאלה נוספת: