כל הפוסטים בשלום שרון

כמי שגדל כילד בכפר באתיופיה, ימי החג נחוו באווירה חגיגית, עטופה שמחה. החג נחוג במאור, בשירה ובריקודים, ותפילות המבוגרים נמשכו

לפני כחודשיים, קיימתי בניו יורק מספר פגישות עם פרופ’ סטיב פיין. באחת מהן סיפרתי לו שבחג חנוכה התארחתי בבית מלון

אהרון כהן ז"ל, איש חינוך דגול ומנהל אולפנת עמליה בירושלים, סיפר סיפור מטלטל: "יפה (עולה חדשה מאתיופיה) הגיעה אליי נסערת:

כיצד התיאולוגיה של יהדות אתיופיה מבינה את מהותו של עמלק, ומה הופך אותו לדמות כה שנואה על הא-ל? חז"ל קבעו

כאשר שואלים באתיופיה "מה שלומך?" נהוג לענות במילה אחת: "אלנה" (ALENE) באמהרית ו-"אלנה" (ALENA) בטיגרית, שמשמעותה "אני פה". מה עומק

"הר והר אינם מזדמנים, מה שאין כן אדם ואדם" (לייבל טויבש). ככל הנראה, פירושו הוא ששני הרים הם אובייקטים דוממים

בספרו 'על ברכי אבות', כותב יורם טהרלב על חמישה יהודים ששינו את העולם: "נהגו לומר כי חמישה יהודים, שכל אחד

בדרך כלל, מקובל לחשוב שבני ישראל פנו לצפון-מזרח בנדודיהם במדבר, ומשם התחילו את מסעם של 40 שנה בחצי האי סיני.

באמצעות התיאולוגיה המקראית דרך יהדות אתיופיה, הדגשתי בעבר את המהפכה של המקרא ברעיון האמונה המונותאיסטית – האמונה באל אחד. במובן

בתוך כל השבוע המטלטל שעברנו, נתקלתי במראה מטלטל נוסף: אֵם ממוצא מזרחי זועקת מכאב מול חברי הכנסת בוועדה על אפליית