כל הפוסטים בהרב יהודה דהן

רבי קלונימוס קלמיש שפירא, הידוע בכינויו הרבי מפיאסצנה, כיהן כאדמו"ר ורב בפיאסצנה והקים ישיבה לצעירים בוורשה שנועדה להציל את חינוך הדור

רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (1736-1814), הידוע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" או ה"עבודת ישראל" (על שם ספרו), היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת

רבי פנחס שפירא מקוריץ היה מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, ומגדולי צדיקי החסידות במאה ה-18. רבים מגדולי החסידות בדור השני

רבי נפתלי (צבי הורביץ) מרופשיץ (תק"כ–תקפ"ז) היה אדמו"ר גליציאני, רבה של רופשיץ ומייסד חסידות רופשיץ. רבו המובהק היה רבי אלימלך מליז'נסק,

רבי מנחם נחום (טברסקי) מטשרנוביל (1730-1797), הידוע גם בשם ה"מאור עיניים" על שם ספרו, היה תלמידו של הבעל שם טוב

רבי משולם זוסיא מאניפולי (1730-1800), המכונה הרב ר' זושא, היה צדיק חסידי בראשית תנועת החסידות. תלמידו של המגיד ממזריטש ואחיו

רבי שניאור זלמן מלאדי (1745-1812), המכונה גם "האדמו"ר הזקן" ו"בעל התניא", היה אדמו"ר חסידי שייסד את חסידות חב"ד. הוא היה

אחד המאפיינים היסודיים של ההגות החסידית הוא האופן שבו היא קוראת את התורה כמתחוללת בתוך עולם הנפש פנימה. דוגמה יפה

בפרשתנו מתירה התורה לבני ישראל לשחוט ולאכול בשר בארץ ישראל גם שלא במסגרת הקרבת קורבן: "כִּֽי יַרְחִיב ה' אֱלֹקיךָ אֶֽת